מילול נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין לפי סעיף 4ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 [להלן – "החוק"]

הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בפשרה.

התובע, יליד 1941, נפגע בתאונת דרכים מיום 7.6.10. [להלן – "התאונה"]. הוא נחבל בגבו ובצווארו.

לאחר התאונה טופל התובע בחדר מיון של ביה"ח וולפסון.

נמצאו אצלו רגישות צווארית ומותנית, הוא שוחרר ולאחר מכן טופל תרופתית.

גב תחתון

בדיקת CT מיום 1.11.10 העלתה פריצות דיסק בחוליות גב תחתון L4-5 L3-4.

ואולם:

CT משנת 2003 הדגים היצרות של התעלה בחוליות זהות בגב תחתון. תהליך רלוונטי של שינויים ניווניים נצפה עוד בשנת 1999.

צוואר

בדיקת MRI מיום 3.12.10 העלתה פריצות דיסק בחוליות צוואריות C2 ו – C7. בהמשך נמצא נזק עצבי בחוליות צוואריות נוספות.

התובע מסכים למעשה כי עובר לתאונה חווה סבל צווארי אלא לטענתו הוחמר סבל זה עקב התאונה [ס. 12 לכתב התביעה].

בדיקות דימות העלו כבר בשנת 2006 בלטי דיסק ושינויים ניווניים בחוליות רלוונטיות.

מינוי מומחה

לאור כל אלו, ועל מנת שלא לחסום את דרכו של התובע להוכיח נכות תוצאת התאונה, מיניתי מומחה אורטופדי מטעם בית המשפט, אך השתתי את מימון הביניים של שכר טרחתו, על התובע.

התובע נמנע מתשלום שכה"ט וביקש לפסוק לפי הסמכות בסעיף 4 ג' לחוק. הנתבעת הסכימה לכך.

כללי

לאחר התאונה עבר התובע 19 טיפולי פיזיותראפיה. הוא הופנה למרפאת כאב. התובע אינו עובד ולא נגרמו לו הפסדי השתכרות. התובע לא הגיש אסמכתאות לעזרת זולת בשכר.

בעברו של התובע שתי תאונות דרכים ללא אינדיקציה על נכות.

סוף דבר